יום חמישי, 16 ביולי 2009

אמן ...המממ... לימינלי...

אני רואה את עצמי כאמן לימינלי .דר על הסף שבין צילום וציור,חי על התפר שבין הדיגיטלי והאנלוגי (ציור קלאסי)
לעתים קרובות עבודתי משלבת עבודה במחשב עם גימורים במכחול וצבע לאחר הדפסה.
איני מחוסר רצון להתחייב לאף אחד מהצדדים. מתחייב בכיף אבל לא מוכן
שיחייבו אותי.אין בי רצון להיות נאמן לכללים שמוכתבים בידי אחרים.
גם בקונספט אני נמצא במקום שהוא סף,בין לבין,רוב עבודתי מתעסקת בדואליות של החיים הללו הכל פה דואלי. אין כיעור בלי יופי, אין כאב בלי הנאה, אין נקיון בלי לכלוך.
וחשוב לי להעביר שזה לא עוד גיבוב מילים שטוח, אלא עובדה.
הרמוניה
ואסתטיקה הן הדבק שאני מנסה לחפש בתוך הסיטואציה שאני מנסה להציג. עצם החיפוש חשוב לי יותר מאשר התוצאה הסופית. אני משתמש במטרה, כדי לחקור את האמצעים.

אסתטיקה היא מושג רחב יותר ממה שאנחנו תופסים בדרך כלל. הגבולות שלה הם מה שמעניין אותי לחקור. המקומות שבהם המכלול משרה תחושה של שלמות,למרות העיוות, המקומות שבהם אפשר למצוא את הכיעור בתוך היופי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה